פסק-דין בתיק דמ"ש 3281-08-11

1.         בפני תביעתה של הגב' לידיה נפתלייב ("התובעת") כנגד שנהב-חברה לשירותי ניקיון ואחזקות בע"מ ("הנתבעת"), לתשלום פיצויי פיטורים ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, דמי הבראה ופיצוי בגין אי הפרשה לביטוח פנסיוני.

2.         העובדות הצריכות לענייננו, אשר למעשה אינן שנויות במחלוקת (כפי שהוסכמו בין הצדדים בדיון מיום 6/11/12 וכעולה מחומר הראיות), הן:

א.         התובעת הועסקה בנתבעת מיום 15/6/09 ועד 9/1/11, כעובדת ניקיון בסניף ניו-פארם בקריון, קריית ביאליק.

ב.         התובעת הועסקה במתכונת של 6 ימים בשבוע, 3.5 שעות מדי יום.

ג.          מחומר הראיות עולה כי התובעת מתגוררת בשכונת אפק בקריית ביאליק, ונהגה להגיע למקום עבודתה בתחבורה ציבורית.

ד.         על יחסי העבודה בין הצדדים חלות הוראות צו ההרחבה בענף הניקיון.

ה.         בהתאם לתלושי השכר שצירפה התובעת לכתב התביעה, היא הועסקה בחברת א.ד.א. שמירה, אבטחה וניקיון בע"מ ("המעסיקה הקודמת"), מיום 6/3/07 ועד לתחילת עבודתה בנתבעת, ביום 15/6/09. אין חולק כי המעסיקה הקודמת נמצאת כיום בהליך פירוק והיא חדלת פירעון (החלטת בית המשפט המוסמך בדבר מינוי מפרק זמני - נספח ג' לתצהיר התובעת).

ו.          ביום 19/12/10 מסרה הנתבעת הודעה בכתב לתובעת, לפיה מיום 9/1/11 ישונה מקום עבודתה והיא תעבוד בסניף ניו-פארם יזרעאליה בנווה שאנן בחיפה (נספח ד' לתצהיר התובעת) ("מקום העבודה המוצע").

ז.          אין חולק, כי כמה ימים קודם לכן, מנהל סניף צפון בנתבעת, מר אלירן מזרחי ("מר מזרחי"), הודיע לתובעת בעל פה כי הסניף בו עבדה התובעת עומד להיסגר.

ח.         ביום 6/1/11 פנתה התובעת אל הנתבעת בכתב (נספח ז' לתצהיר התובעת), וציינה כי מקום העבודה המוצע מרוחק מאוד ומצריך נסיעה בשני קווי אוטובוס. במכתבה ביקשה התובעת את מר מזרחי להציבה במקום עבודה חלופי בקריות.

ט.         מתצהירו של מנהל סניף צפון, מר מזרחי, עולה כי לאחר שהתקבל מכתבה של התובעת במשרדי הנתבעת, הוא שוחח עם התובעת והבהיר לה כי נכון לאותו מועד, מקום העבודה המוצע הוא המקום הקרוב ביותר שניתן לספק לתובעת (סעיף 8 לתצהיר).

י.          התובעת התפטרה מעבודתה, לאחר שלא התייצבה במקום העבודה המוצע.

יא.        התובעת הועסקה בשכר שעתי. התעריף האחרון עמד על סך 20.70 ש"ח.

יב.        לשם ייעול הדיון ומבלי לפגוע בטענות הצדדים לעניין עצם זכאות התובעת לפיצויי פיטורים הנתבעים על ידה, הסכימו הצדדים כי ככל שהתובעת זכאית לפיצויים כאמור, הרי הבסיס לחישובם הינו שכר של 1,720 ש"ח ברוטו לחודש.

יג.         עוד הוסכם בין הצדדים, כי הנתבעת נותרה חבה לתובעת דמי הבראה בסך 1,130 ש"ח, וכן פיצוי בגין אי הפרשה לביטוח פנסיוני בסך 1,184 ש"ח.

3.         השאלות העומדות להכרעת בית הדין הן אלו:

א.         האם בנסיבות העניין התפטרה התובעת בדין מפוטרת, ועל כן זכאית היא לפיצויי פיטורים.

ב.         ככל שיקבע שהנתבעת חבה לתובעת עבור פיצויי פיטורים, האם נדרשת היא לשאת בחבות גם עבור התקופה בה הועסקה התובעת אצל המעסיקה הקודמת.

ג.          זכאות התובעת לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים.